בישום זו אהבה גדולה וחלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלי וכבר הרבה זמן אני רוצה להתייחס לעניין. החלטתי להתייחס הפעם למותג קלואה (Chloé) שהתאהבתי בו רק בשנה האחרונה ולבושם אחד חדש וספציפי ואת הסיבה תבינו בהמשך. את המותג קלואה הכרתי רק בשנים האחרונות. זהו בית אופנה צרפתי ויוקרתי שחגג לאחרונה 60 שנות פעילות ובשנים האחרונות הבישום שלו הולך ותופס תאוצה ופופולאריות. למען האמת עד לא מזמן לא יכולתי להתחבר לניחוחות של המותג, לא הבנתי מה ההתלהבות ומה פשר התמחור הגבוה. רוב הבשמים שלהם הרגישו לי כבדים ואף מרירים. אז מה השתנה? את זה כנראה הפיזיולגיה של הגוף, חוש הטעם והריח יוכלו להסביר. מסתבר שכפי שבשמים שאנחנו אוהבים יכולים להמאס עלינו…כך גם אנחנו עשויים לאט לאט להתחבר לניחוחות שאולי לא אהבנו בעבר. עם השנים ה PH, חוש הטעם והריח משתנה..וכמו בבישום, כך בתבלינים, מאכלים ועוד..אני מניחה שחלק מכן יודעות על מה אני מדברת. 
לפני כמה חודשים רכשתי את גרסת ה EDP של הבושם קלואה ואני מתאהבת בו מיום ליום. הניחוח הוא עז בהתחלה אך נפתח ומתמזג תוך זמן קצר עם הגוף בצורה מדהימה. הוא מרגיש נקי, פרחוני, מתוחכם, סקסי ויוקרתי. בתחילה חששתי מהתגובות שאקבל כי זכרתי כמה הוא דומיננטי ויוצא דופן וכמה אני לא אהבתי אותו בעבר אך לשמחתי קיבלתי תגובות טובות לגביו. אהבתי מאוד את העיצוב של הבקבוק: זכוכית מלבנית בעלת קווים ישרים שנראים כמו עמודים צפופים ולי אישית הזכירו מבנים אדריכלים יוונים. הטאץ’ הסופי של הסרט והמכסה העגול והשקוף הופכים אותו לנשי מאוד וסופר אלגנטי. אהבתי מאוד את הסרטון מהקמפיין לבושם שמשדר אווירת ניקיון, שיקיות ותחכום ממש כמו הניחוח ובהשראתו עיצבתי את הרקע לצילומים בפוסט. הבושם Chloe מגיע סה”כ בארבע גרסאות שלכל אחד סרט ואף בקבוק בגוון קצת שונה המותאם לאופי הבושם.
* עדכון – כשנה אחרי פרסום הפוסט הזה החלטתי להקדיש פוסט שלם לסדרה הזו של קלואה Chloe – מוזמנים לקפוץ גם לשם :)
מאז שרכשתי את הבושם הראשון שלי מקלואה אני רק ממשיכה יותר ויותר לחשוק בניחוחות המותג והבושם הבא שלי ברגע שאחליט איזו גרסה מועדפת עליי הוא ללא ספק ה LOVE. מכיוון שזה יכול לקחת לי עוד הרבה זמן להחליט איזה מהגרסאות אני הכי אוהבת ועדיין לא רכשתי אותו. צירפתי לכן איור כדי שתקבלו מושג על איזה בושם מדובר.
כרגע אני מתלבטת בין הגרסה הקלילה והפרחונית לבין גרסת הפרפיום ואף גרסת האינטנס קורצת לי. כולם מריחים לי נקיים, פודרתיים ומאוד אלגנטיים. לפני שאני רוכשת בושם אני חייבת להתיז אותו על פרקי ידיי במשך כמה פעמים שונות עד שאני בטוחה שאני מתחברת אליו ורוצה אותו וזה בערך מה שקורה אצלי עכשיו :)
לאור אהבתי הגואה למותג נעניתי ברצון להזמנה לאירוע השקת בשמים חדשים לכבוד האביב וביניהם הקלואה החדש אותו קיבלתי להתנסות.
ראשית אהבתי את העובדה שהבקבוק החדש בעל קפלי זכוכית דומים לקלואה שלי אך בצורה עגולה וצעירה יותר, גם כאן הבקבוק משדר עדינות וקלאסיות ומשהו מאוד מרענן ונקי.
See By Chloe
בהרחה ראשונה הופתעתי, הניחוח היה מוכר מאיפה שהוא והוא היה לא דומה בשום דבר לניחוחות הקודמים של קלואה. הניחוח הזה קליל ופרחוני יותר ומכיל תמציות חמצמצות, יסמין ווניל. הוא מוגדר כשובב, צעיר וחמקמק :)
ככל שהמשכתי לקרב ולהרחיק אותו מאפי אותו נזכרתי מאיפה הריח מוכר..כשהייתי בת 10 הוריי חזרו מביקור בחו”ל והביאו לי במתנה יומן ריחני ומקסים עם מנעול ודפים בצבעים שונים. הריח של היומן הזה דומה באופן מפתיע מאוד ל See By Chloe ! היומן הזה שהוריי העניקו לי מאוד מהר הפך ליומן האישי והפרטי הראשון שלי, אף אחד לא הורשה לקרוא בו והחבאתי אותו היטב היטב.
חיכיתי להזדמנות שבה אקפוץ לבית הוריי. ובערב ליל הסדר לפני שכולם הגיעו לקחתי סולם והתחלתי לחטט..השתדלתי לא לבלגן יותר מידי ולהרוס לאימי אחרי שטרחה כל כך הרבה זמן על ניקיונות וסידורי הבית לפסח. והצלחתי לדלות מבין כל הספרים והמחברות את היומן האישי שלי מהילדות..לא היתה שמחה ממני..
ישבתי נרגשת ובהיתי ביומן. בכתב ידי, בחוויות של שנות השמונים..נזכרתי באותה ילדה ירושלמית בת עשר שאהבה לכתוב ולצייר וחלמה בין היתר ללמוד אמנות, לטייל בעולם ולהכיר תרבויות חדשות.
יומנים אישיים המשכתי לנהל מאז במשך שנים ארוכות. המשכתי לחפש גם אצלי בארגזים עד שמצאתי את כולם.. 
מחוויות ילדות עברתי לחוויות ומשברים של גיל ההתבגרות, הצבא, המעבר לאילת, הנסיעה הממושכת לחו”ל, הלימודים לתואר ועוד ועוד. מצאתי את עצמי יושבת שעות וקוראת..היו דברים ששמחתי להזכר בהם והיו כמה שהייתי שמחה לשכוח..יש כמה שאיפות וחלומות שהגשמתי ויש כמה שעוד לא.. וזו היתה הזדמנות טובה להזכיר לעצמי מחדש את היעדים שהצבתי לעצמי בעבר.
את היומן האחרון הפסקתי לכתוב מתי שהוא ב 2008. בערך בתקופה שהתחיל והתפתח עניין המדיה החברתית, הפייסבוק, הבלוגים ואני מוצאת עצמי מבלה הרבה יותר זמן בהקלדה מאשר בכתיבה בעט. לעיתים אני כותבת לעצמי דברים אישיים אבל הרבה פחות מפעם ואולי כתיבת הבלוג הזה וגם הערוץ החדש ביוטיוב ממלאים חלק מסוים מהצורך בביטוי אישי. בהזדמנות זו אני מודה לכן שאתן כאן, קוראות, צופות, מגיבות, מלייקקות. בכל פעם שאני מקבלת פרגון כזה מתעורר בי עוד חשק וצורך עז לכתוב וליצור אז המון המון תודה !
ולמה הגענו לדבר דווקא בפוסט על בישום על נושא כל כך אישי כמו זכרון? כי השורה התחתונה שלי היא שניחוחות נשמרים כזכרונות. גם אין יומן אישי, תמונות ותיעוד של חיינו פעם, סביר להניח שאם ניתקל בניחוח מוכר אוטומטית נקבל תמונה וזכרון של חוויות ספציפיות. ניחוחות מזכירים תקופות, אנשים, טעמים ועוד. הבושם CK1 של קלוין קליין למשל מזכיר לי את תקופת התיכון. פאי של ג’יבנשי את החבר הראשון שלי. Cool Water של דוידוף זה הכי אילת. ראלף לורן הכחול זו כל התקופה שלי בארה”ב ועוד ועוד. כל פעם שאני נתקלת בניחוחות האלו אני נזרקת טוטאלית לתקופה. אם העניין הזה של זיכרון וניחוח מרתק אתכם כמו שאותי אני ממליצה לכם לקרוא שני מאמרים שחברה טובה שעוסקת בתחום הפסיכולוגיה העבירה לי כאן וכאן.
ובכן אז הנה נוצר לו זכרון חדש של אביב/תל אביב 2013 והקלואה החדש הזה מאוד מצא חן בעיניי. עם המעבר לאיפור האביבי והקליל בשבועיים-שלושה האחרונים הוא השתלב מצוין ואפילו הוספתי לו טאץ’ אדום וקטן משלי ;)
אגב, ניסיתי פעם-פעמיים לערבב אותו עם הקלואה האחר (בהשקה המליצו לנו לערבב שני בשמים לקבלת ניחוח מורכב ומעניין יותר) ודווקא אהבתי את השילוב ואני חושבת שאאמץ אותו יותר לשעות הערב. על הסומק הורוד של דיור פה בתמונה שיצא בקולקציית האביב הקודם כתבתי כאן ועל פלטת הצלליות היפה הזו של איב סאן לורן שאני נהנית ממנה מחדש בימים אלו שוב ועל עוד אחת מהסדרה אכתוב כנראה בפוסט הבא אותו כבר צילמתי וזה כבר יהיה מהדירה הבאה שלי..כן, כן מצאתי סוף סוף דירה כלבבי וברגע שאני מפרסמת פוסט זה אני כבר באמת חייבת להתחיל לארוז.
מה דעתכן על הפוסט ועל הבשמים שסקרתי? האם גם לכן יש דרכים שונות לשמר ולתעד זכרונות וניחוחות מסוימים שמחזירים אתכן לחוויות ותחושות עבר ?
אהבתן את הבלוג ואתן רוצות להשאר מעודכנות בסקירות נוספות וחדשות מעולם הביוטי? לחצו לייק לעמוד הפייסבוק של הבלוג! בנוסף תוכלו גם לקבל את הפוסט הבא שאפרסם ישירות למייל שלכן – הקליקו כאן והזינו את כתובת המייל שלכן (וודאו כי הקלקתן על הצטרפות במייל האישור שיישלח אליכן מיד לאחר ההרשמה). מוזמנות לכתוב לי, להגיב וגם סתם לומר שלום :)
דרכים נוספות לעקוב אחריי:
באמצעות האינסטגרם – לשם אני מעלה תמונות נוספות שלא תמיד מגיעות לכאן או לעמוד הפייסבוק.
ערוץ היוטיוב שלי אליו העליתי שני סרטוני אנימציה מיוחדים – מוזמנות להרשם.
*חשבון הטוויטר החדש שלי.
מאחלת המשך חג פסח שמח ואביב נעים ופרחוני :)
*הבושם See by Chloe התקבל לסקירה.
24 תגובות
פוסט מקסים, מעורר זכרונות ישנים ומתוקים כאחד, התמונות שלך הופכות הכל לכמעט מוחשי (-:
תודה מותק. אכן התעוררו אצלי המון זכרונות במהלך כתיבת פוסט זה
שיהיה חג שמח !
בין הפוסטים שהכי אהבתי לקרוא בתקופה האחרונה :) את בהחלט צודקת. נחמד להכיר את הבלוג הזה, שמור אצלי במועדפים. חג שמח ובריאות 3>
תודה רבה ! מחמיא לי לשמוע.
מוזמנת בשמחה תמיד :) חג שמח
עוד דבר משותף: לא ידעתי שאת ירושלמית (בעברך?)
קלואי החדש אכן ניחוח נפלא, אבל חלש מידי לטעמי יחסית לבשמים האחרים של המותג, הבקבוק היפיפה מפצה. אני אהבתי מכולם את האיסי מיאקי – לא את הבקבוק אבל מאוד את הניחוח.
אם יש בושם שאני חוזרת אליו בימים אלה זה פלורה בי גוצ’י – אחד ויחיד
חג שמח!
ירושלמית אכן! אבל אחרי הצבא עזבתי את העיר וגרתי במקומות שונים בארץ ובחו”ל..אט אט אנחנו מגלות עוד דברים משותפים :)
הניחוח של הקלואה החדש הוא לגמרי אחר ומאוד עדין..משתמשת בו בעיקר כשבא לי ניחוח קליל ופרחוני. הבקבוק מקסים גם בעיניי.
בקטע של האיסי מיאקי אנחנו הפוכות דווקא..מאוד אהבתי את הרעיון של עיצוב הבקבוק בהשראת תיק ה Bao Bao…אבל פחות התחברתי לניחוח..
סופ”ש נפלא יקירה !
אחד הפוסטים הסוחפים ביותר שקראתי בזמן האחרון. זה שעשית לי חשק לבושם (דווקא הישן יותר) זה ממש רק חלק קטן מזה.
כשהייתי ילדה קטנה היה לאחותי הגדולה ערימה מכובדת של יומנים. היא היתה בערך בגילי היום, ואני הייתי הסתובבתי סביב הערימה הזאת שהיא השאירה בבית של אמא הלוך חזור אבל לא קראתי כי היה אסור לי.
כל פעם שגדלתי קיבלתי אישור לקרוא עוד ועוד מהיומנים האלו (וזו היתה הצצה מקסימה אל הילדה, הנערה והאישה שהיא אחותי)
כשקראתי את הפוסט שלך פתאום נפל לי האסימון: בבית של אמא שלי אמנם יש ערימה מכובדת של יומנים של אחותי, אבל ליומנים שלי מוקדשת שידת מגירות עתיקה וענקית ואין שם מקום אפילו לעוד דף. אני כותבת מכתה ב’ בערך ועד.. היום? גם אצלי המקלדת החליפה את העט, הבלוגים החליפו את המחברת, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי עוד לוקחת ליד את המחברת החצי מלאה והחצי זנוחה וממלאת בה עוד דף, כי יש דברים שפשוט לא מרגיש “מספיק” רק להקליד אותם.
תודה על פוסט נפלא
שמחה לשמוע שאהבת :) איכשהו יצא לי פוסט נוסטלגי כזה..
חח..מכירה את זה..אסור היה לאף אחד לקרוא ביומן שלי..אבל תמיד היה לי חשד שאחותי מנצלת את השעות שאני לא בבית ורצה לקרוא לי ביומן…הזכרת לי עכשיו שאני צריכה לברר את העניין הלא סגור הזה..היום כשאנחנו ילדות גדולות..LOL.
וואו. כל הכבוד על ההתמדה. את כותבת נפלא ואני בטוחה שגם היומן שלך מעניין ומלא בהגיגייך הנהדרים :) מסכימה איתך שיש משהו מאוד אישי בלכתוב לעצמך בכתב יד ואני משתדלת לעשות את זה יותר..אפילו התחלתי לכתוב יומן כשפתחתי את הבלוג כדי לתאר את הרגשתי לגבי זה ולתעד את התפתחותו. אבל איכשהו לא מגיעה לזה..
תודה לך נהדרת ♥ !!
מקסימה שאת! מתה על הפוסטים שלך.
אגב – הקול וואטר של דווידוף הוא לגמרי אילת גם בשבילי. השותפה שלי באילת, ומי שהפכה להיות החברה הכי טובה שלי בסופו של דבר, השתמשה בו, והריח שלו לחלוטין זורק אותי לשם.
פוסט מקסים, אוהבת את הציורים שלך והצילומים נהדרים!
חג שמח :)
תודה קורין !! כיף לי לשמוע שאת נהנית כאן. תודה על כל המחמאות ♥
וואוו..הקול וואטר זה כזה אילת..מגניב שגם לך היתה תקופה שם וגם לי יש חברי נפש מאז ועד היום שהכרתי אז !! זו היתה אחת התקופות הכי טובות שלי בחיים: אווירת החופש, השמש, הים, החבר’ה והאנרגיות המעולות שהיו שם. מתגעגעת לזה כל כך.
סופ”ש נפלא יקירה :)
פוסט מקסים! אני לפני כמה שנים מצאתי מלא יומנים ישנים שלי ורק מהמבוכה פשוט זרקתי אותם כדי לעולם לא להיתקל בשטויות שכתבתי בתור ילדה.. :P
תודה! מצחיקה אחת…אני לא מסוגלת לזרוק דברים כאלה ושומרת הכל כולל פתקים וכרטיסי ברכה שאני מקבלת. גם אני מצאתי דברים קצת מביכים בקריאה ביומנים אבל כשמסתכלים בזה ממבט כל כך רחוק לאחור זה דווקא נחמד בעיניי.. :)
ניחוחות וזיכרונות…יופי של פוסט ! גם אני כתבתי יומן בעבר הרחוק אך משום מה לא התמדתי בכך…אגב, Cool Water של דוידוף זרק אותי חזק לשנות ה- 90 המוקדמות לתקופה שחייתי במקאו והתבשמתי בעיקר בו, נוסטלגיה :-) את עושה לי טוב עם הפוסטים שלך, הצילומים, האיורים….נהדרת את ! מאחלת לך כניסה קלה ונעימה לדירה החדשה.
תמיד אפשר לחזור ולכתוב יומן..אצלי זה היה עניין של תקופות ולרוב מתוך צורך לשתף תחושות וחוויות, חלקן מאוד אישיות ושמורות רק ביני לבין עצמי.. ;)
אחח..ה Cool Water..היה כל כך נעים ומיוחד בזמנו…מקאו נשמע מקום מסקרן במיוחד…היית שם הרבה זמן ?
איך שניחוחות מתחברים עם זכרונות, מקומות ואנשים..אה..? אני מתה על נוסטלגיה..זה אחד הנושאים הכי מרתקים בעיניי ומאמינה שאגע בו עוד שוב פה ושם..
שמחה לשמוע שאהבת לידיה ותודה רבה על המחמאות והאיחולים ♥ אני בתקופת מעבר לדירה ממש בימים אלו..כיף ומרענן לעבור למקום חדש :)
אכן, תמיד אפשר לחזור ולכתוב אך לא תמיד יש חשק וזמן לזה במיוחד כשפעוט מתוק בן 4 דורש את מלוא תשומת הלב שלי :-) ובנוסף יש את ה”פעוט” השני (אבא שלו ;-) במקאו חייתי כ- 4 שנים וזה באמת נוסטלגיה (17 שנה חלפו מאז שחזרתי)
בטח וברור. פעוט בן 4 זה כיף ואושר גדול :)
וואו..ארבע שנים שם…נשמע חוויתי במיוחד ! עשית לי חשק לנסוע לטייל ולחיות שוב במחוזות רחוקים..אני תמיד שמחה להכיר תרבויות חדשות.
שיהיה סופ”ש נפלא ושנמשיך לצבור עוד ועוד זכרונות מתוקים :)
תודה יקירה, סופ”ש נפלא גם לך והמון זכרונות מתוקים ♥
פוסט מקסים! ההשקעה מאוד ניכרת, וכך גם אהבתך לתחום:)
אין ספק ש-chloe יודעים מה הם עושים (לא רק בבישום אלא כמובן גם בביגוד)- הבושם הזה מאוד מיוחד- ובהחלט מתאים לקיץ הבא עלינו לטובה.
יש לך עוקבות נוספות:)
שיהיה שבוע מצוין!
מריה ודינה.
תודה רבה ! הבושם הזה באמת נפלא ושימושי מאוד אצלי.
נעים להכיר והלכתי להציץ אצלכן בבלוג. הוא נראה מקסים
אני חייבת להגיד לך שזה אחד הפוסטים המושקעים שניתקלתי בהם.
הכתיבה שלך פשוט מדהימה והצילומים שלך כל כך טובים, שלא נדבר על זה שגרמת לי לרצות לקנות את הבושם הזה מבלי להריח אותו, במיוחד עכשיו שאני בחיפושים אחרי בושם חדש (:
תודה רבה מקסימה! וסליחה על המענה המאוחר, גיליתי עכשיו שתי תגובות שהגיעו בטעות לספאם /:
כיף לשמוע שעשיתי לך כזה חשק, אני מתה על הבשמים של קלואה! מוזמנת לעדכן אם ניסית ואהבת :)
Pingback: מתוקתקת - קלואה או דה טואלט - הפפיון הלבן
Pingback: מתוקתקת - קלואה לאב סטורי או דה טואלט Chloe Love Story Edt
Pingback: מתוקתקת - סקירת הבושם Black Orchid של טום פורד בגרסת האו דה טואלט